טיפול בחרדות בשיטת לוגותרפיה

חרדות יש לכולם. חלק מהחרדות  חולפות כמעט בן רגע וחלקן נשארות זמן מה. טיפול בחרדה נדרש כאשר החרדה נשארת או חוזרת שוב ושוב ומהווה גורם מפריע למהלך החיים התקין. לרוב החרדה היא מהחרדה עצמה. אחת הדרכים לביצוע טיפול בחרדות היא על ידי מתן משמעות חדשה לגורמים או החלפת משמעות במשמעות אחרת. שיטה זו פותחה על ידי פרופסור וינאי בשם ויקטור פרנקל ומוכרת בשמה “לוגותרפיה”. טיפול בלוגותרפיה מהווה את אחת הדרכים המוכרות והיעילות לטיפול בחרדה.

טיפול בחרדות על ידי הכוונה פרדוקסאלית

ראשיתה של שיטת הלוגותרפיה החלה כאשר ניצול שואה בשם ויקטור פרנקל גילה שניתן להתגבר על קשיים בעזרת החלפה של משמעות במשמעות. הדרך למעשה מאפשרת מבט שונה על מצבים מסוימים שיוצרים קושי או חרדות. ועל ידי החלפת משמעויות  יוצרים עולם חדש. אולם כאשר מדובר בטיפול בחרדות הדרך על פי פרנקל שמתנגחת עם עמיתו זיגמונד פרויד היא על ידי הכוונה פרדוקסאלית. על ידי התכוננות וציפייה למצבי חרדה ניתן למעשה לפתור אותה. דוגמה לטיפול בחרדות על ידי הכוונה פרדוכסלית שמביא פרנקל בספרו היא שזוג נשוי ואוהב חווה בעיית אימפוטנציה  מצד הבעל. ההוראה של פרנקל הייתה לא לקיים יחסים במשך שבועיים. הבעל לאחר שבוע פנה לרופא ואמר כי לא התאפק והם היו יחד והיה די בסדר. פרנקל הורה על שבועיים נוספים אך הפעם החמיר ואמר כי גם מגע כלשהו אסור בתכלית. אולם לאחר שבוע נוסף הודיע הבעל כי הוא מבטל את כל הטיפולים העתידיים וכאשר נשאל למה הוא ענה כי הבעיה “נפתרה מעצמה”. זו הדוגמה הקלאסית לטיפול בחרדות בעזרת לוגותרפיה. על ידי יצירת צפייה והמתנה ל עשה הבעיה נפתרת ונעלמת.

טיפול בחרדות ודיכאון על ידי לוגותרפיה

כאמור ויקטור פרנקל אבי הלוגותרפיה למעשה הנחיל את היסודות והכלים לטיפול בחרדות ולטיפול בדיכאון על ידי מתן משמעות חדשה לחיים. בשנת 1946 פורסם הספר הנודע “האדם מחפש משמעות” (הספר נמכר ביותר מ 9 מיליון עותקים), בספרו מתעד פרנקל את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז. הגישה שלו בעזרת הפסיכותרפיה למציאת משמעות לחיים ילדה את תורת הטיפול בלוגותרפיה. כך למעשה מובאת בספרו דוגמה לטיפול בדיכאון וטיפול בחרדות על ידי טיפול בלוגותרפיה: הגיע אליו אדם מבוגר שאשתו נפטרה מזה כמה חודשים, כעת כאשר האיש לבד וגלמוד הוא אינו מפסיק לחשוב עד כמה נורא הוא מותה של אשתו, העצב כל כך רב היה שהדיכאון והחרדות מהחיים לבד תקפו אותו. ויקטור שאל אותו מה היה קורה אם אשתו הייתה נשארת בחיים והוא היה זה שהולך לעולמו, מה היה מצב רוחה ומה היא הייתה מרגישה, ענה האיש כי אשתו הייתה מצטערת צער רב מאוד וסביר שהיא זו שהייתה צריכה טיפול בחרדות ודיכאון. אז אמר לו פרנקל: “אם כך ראה כמה צער ויגון חסכת מאשתך. האהבה שלך אליה היא בכך שאין היא סובלת ומתייסרת כמוך.” הבין האיש שלמעשה מותה של אשתו חסך ממנה סבל רב, כך השתנה מצב רוחו, זו למעשה דוגמה למציאת משמעות חדשה לסבל ומשמעות זו יצרה בדיוק את ההיפך מהסבל.

המאמר הוא לידיעה בלבד ואינו מהווה המלצה או הוראה רפואית